פטרת בבריכה ובחדר כושר: איך לא להידבק ומה עושים

בריכה, סאונה וחדר כושר טובים לבריאות, אבל האזורים הלחים והמשותפים נוחים לפטריות שפוגעות בעור ובציפורניים של כפות הרגליים. קל להידבק, אבל גם קל יותר ממה שנדמה להתגונן. נסביר איפה ההידבקות נפוצה, למה לשים לב ואילו הרגלים פשוטים מקטינים את הסיכון.

איפה בדרך כלל נדבקים

פטריות אוהבות חום ולחות. הן נפוצות ברצפות רטובות ליד הבריכה, במקלחות משותפות, בחדרי הלבשה, על שטיחונים ועל ספסלים שבהם הולכים הרבה אנשים יחפים. קשקשים קטנים של עור עם פטרייה נשארים על המשטחים, ועור לח ורך נדבק בקלות רבה יותר. הסיכון גבוה יותר כשיש סדקים זעירים או שפשופים, או כשכפות הרגליים נשארות רטובות זמן ארוך. ביקור אחד לא בהכרח גורם להידבקות, אבל הרגל של הליכה יחפה במקומות כאלה מעלה את הסבירות.

איך מזהים

הסימנים הראשונים מופיעים בדרך כלל בעור שבין האצבעות: קילוף, עור לבנבן ורך, גרד, צריבה ולפעמים סדקים. גם כף הרגל מלמטה עלולה להתקלף. קשקשים ועור רטוב בין האצבעות הם סימן שכדאי לשים אליו לב. בפטרת ציפורניים הציפורן מתעממת, הופכת צהבהבה או לבנבנה, מתעבה, מתפוררת ומתנתקת מהמצע. אבל מראה דומה קיים גם במצבים אחרים, ולכן קשה לקבוע את הסיבה לפי המראה. עוד במאמרים על פטרת בין אצבעות הרגליים ועל פטרת ציפורניים: סימנים ומניעה.

כפכפים וייבוש

הכלל החשוב ביותר: לא הולכים יחפים בחדר ההלבשה, במקלחת ובסביבת הבריכה. נועלים כפכפי גומי שקל לשטוף ולייבש. אחרי המקלחת מייבשים את כפות הרגליים במגבת נקייה נפרדת, במיוחד בין האצבעות, ולא ממהרים לנעול נעל על עור לח. אם כפות הרגליים נשארו רטובות, תנו להן להתייבש באוויר. אחרי אימון מחליפים גרביים לחות ליבשות, ולא משאירים בגדים רטובים זמן רב בתיק סגור. כך מקטינים את הסיכוי שהפטרייה תמשיך להתפתח בסביבה חמימה ולחה.

חפצים אישיים ונעליים

משתמשים רק במגבת האישית ולא שואלים גרביים, נעליים, כפכפים, מספריים ופצירות. בוחרים גרביים מחומרים נושמים, מחליפים בין זוגות נעליים כדי שכל זוג יתייבש עד הסוף, ומדי פעם מוציאים את הסוליות הפנימיות ומייבשים אותן. אפשר לטפל בנעליים מדי פעם בתכשירים ייעודיים לנעליים לפי ההוראות באריזה, ואת בחירת התכשיר כדאי לברר עם רופא או מומחה לכף הרגל. אם כפות הרגליים מזיעות מאוד, קראו על הזעת רגליים וריח.

מה עושים כשיש חשד

אם מופיעים גרד, קילוף או שינוי בציפורן, לא מטפלים באקראי: מצבי עור שונים נראים דומה, ותכשיר לא מתאים עלול לשנות את התמונה ולהקשות על האבחנה. פנו לרופא, ובמקרה של ספק הוא עשוי להפנות לבדיקת מעבדה. בינתיים לא חולקים מגבות ונעליים, מכבסים מגבות וגרביים, ובבית הולכים בכפכפי בית. על ההבדל בין פטרת לאקזמה קראו במאמר פטרת בין האצבעות או אקזמה ברגליים, ועל הגישות לטיפול בציפורניים במאמר טיפול בפטרת ציפורניים: מה עובד.

ילדים ומבוגרים

ילדים הולכים הרבה יחפים, חולקים מגבות ומתחלפים מהר, ולכן הם זקוקים במיוחד לכפכפים בבריכה ולייבוש יסודי של כפות הרגליים. אם לילד יש גרד בין האצבעות או שהשתנתה ציפורן, עדיף להראות אותו לרופא. אצל מבוגרים העור יבש ודק יותר והציפורניים עבות יותר, ואין להזניח אצלם שום פטרת. כדאי לעקוב אחר כפות הרגליים של ההורים ולעזור להם בבדיקה אם קשה להם לבד. אל תתעלמו מגרד או משינוי בציפורן גם אם הם נראים קלים.

מתי לא דוחים פנייה

אל תדחו פנייה לרופא אם יש סדקים כואבים, מוגלה, נפיחות חזקה, אדמומיות, חום או פסים אדומים בעור, וכן בסוכרת, בירידה בתחושה ובבעיות במחזור הדם. כדאי לפנות גם כשהשינויים לא חולפים או חוזרים. במקרים אלה תכשירים עצמאיים אינם מתאימים. ככל שהבדיקה מוקדמת יותר, קל יותר להבין את הסיבה ולבחור דרך פעולה. גם אם אין כאב, שינוי שנמשך מצדיק בדיקה. מומחה לכף הרגל אפשר למצוא בקטלוג הפודולוגים.