נימול בכפות הרגליים בסוכרת: מה זה אומר ומה עושים

נימול, עקצוצים או תחושה של "גרביים דקים" בכפות הרגליים אצל אדם עם סוכרת הם לא רק אי נוחות, אלא סימן שכדאי לשים לב אליו. הם עלולים להעיד על ירידה בתחושה. במאמר נסביר מה המשמעות, איך מתבוננים בכפות הרגליים בבית בצורה בטוחה, ומתי אסור לדחות פנייה לרופא.

מהי ירידה בתחושה

רמות סוכר גבוהות לאורך זמן עלולות לפגוע בעצבים, בעיקר בכפות הרגליים. מצב זה נקרא נוירופתיה. העצבים מעבירים אותות פחות טוב, ולכן כף הרגל מרגישה פחות מגע, חום, קור וכאב. במילים פשוטות, "החיישנים" בעור פועלים באיחור או כמעט לא פועלים. ההתפתחות בדרך כלל איטית ונמשכת שנים, והאדם מתרגל לתחושות החדשות ולא מייחס להן חשיבות. לכן כדאי לבדוק את התחושה באופן קבוע, ולא רק כשהמצב כבר נראה גרוע יותר.

איך זה מרגיש

יש מי שמתאר נימול, כאילו כף הרגל "לא שלו". אחרים חשים עקצוץ, צריבה או "נמלים", במיוחד בלילה, או תחושה של גרביים דקים גם כשהם יחפים. לפעמים קורה ההפך: כף הרגל רגישה מדי, ואפילו מגע של שמיכה מפריע. יש מי שמרגיש שהוא לא חש את הרצפה או נתקל יותר מבעבר. כל שינוי כזה כדאי לספר עליו לרופא, גם אם הוא לא מופיע כל יום.

למה זה מסוכן

הסכנה העיקרית איננה הנימול עצמו, אלא שכף הרגל מפסיקה "לדווח" על בעיה. שפשוף, חתך קטן, אבן בנעל או תפר שלוחץ על העור נשארים בלתי מורגשים, כי אין כאב. פצע קטן יכול להישאר שבועות בלי שישימו לב אליו. בסוכרת ההחלמה ממילא איטית יותר, ולכן פגיעה שלא זוהתה בזמן עלולה להפוך לבעיה רצינית. עוד על ההשפעה של סוכרת על כפות הרגליים תמצאו במאמר יסודות הטיפול בכף הרגל הסוכרתית.

בדיקה פשוטה בבית

התבוננו בכפות הרגליים בכל יום: בסוליות, בעקבים, בין האצבעות ובציפורניים. אם קשה לראות את הסוליה, השתמשו במראה או בקשו עזרה מבן משפחה. את מי האמבטיה בודקים עם המרפק או היד, לא עם כף הרגל. לפני נעילת נעל, הסתכלו בתוכה והעבירו יד: אולי יש אבן, תפר בולט או קמט בסוליה הפנימית. בדיקות תחושה ביתיות מאולתרות אינן נחוצות, וההערכה נעשית אצל רופא. סדר הפעולות המלא מופיע במאמר בדיקת כף רגל יומית בסוכרת.

מה אסור לעשות

אל תשתמשו בכריות חימום חמות, בבקבוקי מים חמים או באמבטיות רגליים חמות: כוויה אפשר לא להרגיש. אל תלכו יחפים, לא בבית, לא ברחוב ולא בחוף. אל תחתכו יבלות בסכין או בלהב, ואל תשתמשו בפלסטרים או בנוזלים חומציים, שפוגעים גם בעור בריא. אל תקצרו ציפורניים קצר מדי ואל תפתחו שלפוחיות. על גזיזה בטוחה קראו במאמר איך גוזרים ציפורניים ברגליים נכון, ועל ההבדל בין עור מעובה ליבלת ויראלית במאמר יבלות ויבלת לחץ ברגל.

נעליים וגרביים

הנעל לא צריכה ללחוץ או לשפשף: במידה הנכונה, עם מקום לאצבעות, בלי תפרים גסים בפנים, מחומר רך ונושם. מומלץ למדוד אחר הצהריים, כשכף הרגל מעט נפוחה. גרביים עדיף לבחור רכות, בלי גומי הדוק ובלי תפרים עבים, ולהחליף אותן בכל יום. נעל חדשה נועלים בהדרגה, ובודקים את כפות הרגליים אחרי השעות הראשונות. אם מופיעה אדמומיות או סימן לחץ, מפסיקים לנעול את הנעל ומתייעצים. פרטים נוספים במאמר נעליים וגרביים בסוכרת.

מתי פונים מיד לרופא

אל תחכו לתור רגיל אם מופיע פצע או שפשוף שלא נרפא, אדמומיות, נפיחות, אזור חם למגע, מוגלה, ריח לא נעים, חום או פסים אדומים שעולים במעלה הרגל. סימנים אלה עלולים להעיד על זיהום, ובסוכרת הוא מתפתח במהירות. אל תנסו להתמודד איתו בתרופות סבתא או בטיפול ביתי, ופנו לרופא באותו יום. עדיף לפנות פעם אחת מיותרת מאשר לפספס התחלה של סיבוך. גם אם אין כאב, סימנים כאלה לא מתעלמים מהם.

מעקב סדיר

ירידה בתחושה מחייבת מעקב קבוע. בדיקה סדירה של כפות הרגליים אצל רופא ואצל מומחה לכף הרגל משלימה את הטיפול בסוכרת ואינה מחליפה אותו: המומחה בוחן את העור, הציפורניים ואזורי הלחץ בהליכה, ומסביר איך לטפל בכפות הרגליים במקרה שלכם. איזון הסוכר לפי הנחיות הרופא נשאר הבסיס. יחד, צעדים אלה מאפשרים לזהות בעיות מוקדם ולהתמודד איתן ביתר ביטחון. בדיקות סדירות גם מסייעות להשוות בין ביקור לביקור ולהתאים נעליים והמלצות. מומחה אפשר למצוא בקטלוג הפודולוגים.